תקיעות

בלא מעט מרכיבים של החיים אנחנו לעיתים מוציאים את עצמנו תקועים, מרגישים שאנחנו לא מסוגלים לעשות משהו שיקדם אותנו על מנת להשיג מטרה רצויה בגלל שיחות פנימיות על מה היה למשל אני כבר לא צעיר מאוחר מדי או פעם הייתי יותר מוצלח עכשיו זה בלתי אפשרי. ומה יהיה, אם המצב ימשיך ככה, אם אני אעשה ניסיון ואכשל, מה זה יגיד לי, מה יחשבו אחרים על מה שעשיתי .במקום להסתכל על מה קורה עכשיו ועל מה אנחנו יכולים לעשות כרגע שיביא אותנו קרוב יותר לאן שאנחנו רוצים וצריכים להיות.

וייתכן וזה באמת נכון אנחנו לא נוכל להחזיר את מה שהיה מבחינת יכולות במצבים מסוימים, אך זה לא אומר שאת הערך שעומד מאחורי אותו שינוי אי אפשר להשיג ואני אתן דוגמא למשל אדם שרצה ללמוד רפואה אך בשל אירועי החיים הדבר לא קרה, זה לא אומר שאת הערכים הקיימים במקצוע הרפואה האדם לא יכול לקבל במקום אחר כול עוד הוא יושב חוקר ומבין למה באמת הוא רצה להיות רופא יכול להיות שהוא רצה להעניק לאחרים ולהרגיש מוערך על ידי אחרים עקב זאת, יכול להיות שזה מה שהיה עושה את ההורים שלו מאושרים, יכול להיות בגלל הערך הכספי או העניין שיש לו בתחום ושם הוא רואה את השליחות שלו.( יכולות להיות כמובן עוד הרבה סיבות ולכול אחד יש את הסיבה שלו לרצות משהו). עכשיו הצד הפרקטי אם הרצון שלי זה באמת להעניק לאחרים אני יכול למצוא דרכים חליפיות שיהיו הרבה יותר מתאימות למצבי בשביל לעשות אותם מהתנדבות, עבודה במקצוע טיפולי אחר או אפילו עבודה בארגון חברתי בתפקיד שתואם לכישוריי הנוכחים ואפילו יכול להיות שעם הרבה עבודה עצמית, הכנה והקרבה שהאדם נמנע מהם בעבר גם לימודי הרפואה הם ריאליים וגם יכול להיות שמה שהיה נכון לי בגיל צעיר יותר אינו נכון היום , הרי כולנו היינו ילדים ואמרו לנו לא לשחק עם אש ובצדק זה אומר שבגיל מבוגר אנחנו לא נדליק את הגז?

ולכן כדי לצאת מהתחושה הזאת של התקיעות של אי התקדמות בחיים והיאחזות בעבר בלי לראות עתיד טוב, אנחנו צריכים לעצור רגע ולהסתכל על מה שקורה היום בחיים שלנו. יכול להיות שאני היום הורה ויש לי ילדים לדאוג להם ועל ידי חקר עצמי אני הבין שהערך שהדבר הזה של ההורות מציע לי מצדיק את הוויתור העצמי, כי באמת לקבל את החיבוק הזה בבוקר מהילדים שלי גורם לי לתחושה ששום דבר אחר לא יכול להחליף וכן אני צריך לשחרר את המחשבות על מה לא השגתי כדי באמת ליהנות ממנו ואף לבחון אני יכול לקבל ממנו עוד. יכול להיות שאני רוצה זוגיות אך בגלל העבודה והקריירה שלי אני לא מצליח להביא את עצמי להתפנות לדבר הזה כי אין מה לעשות מערכות יחסים זה עבודה שדורשת המון השקעה ועד שאני לא אעצור רגע ויבין למה אני מרגיש ריק מתוכן בעוד שכולם מסתכלים על החיים שלי מהצד ואומרים לעצמם לא מבינים למה הוא ככה יש לו הכול בחיים.

בדיוק כמו אדם שיוצא למסלול ומאבד את המפה או את הכיוון שלו ליעד שהוא רצה להגיע אליו כי המפה לא הראתה לו באמת את טווי הדרך שבה הוא צועד או בגלל שהוא היה צריך לסטות לרגע על מנת להצטייד. ככה גם אנחנו במסלול החיים אך אם אותו אדם יעצור לרגע יבין את איפה הוא נמצא ביחס למפה, ישאל באמת אם היעד הזה עוד ריאלי או שיש מקום יותר נכון בשבילי הוא ימשיך לצעוד ללא הבנה לאן באמת הוא מנווט את עצמו ולאן הדרך מובילה.

---

צור קשר