התמודדות עם בדידות

בדידות חברתית או לפחות התחושה שלה, היא תחושה שמוכרת בקרב לא מעט מתמודדים ויש לה השפעות רבות על איך אנחנו חווים את עצמנו אל מול העולם.

לפני שאתחיל לכתוב על ההתמודדות איתה, נראה לי שקודם יש צורך להגדיר מהי בכלל בדידות ולאחר מכן יהיה ניתן לדבר על ההשפעות שלה ואז על דרכי התמודדות שונות.

לבדידות קיימות לא מעט הגדרות אני לקחת כאן הגדרה מתוך ב"פסיכואקטואליה" גיליון ינואר 2014

"ההגדרה הרווחת של בדידות היא 'פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל' (Russel et al, 1980). חשוב להבחין בין בדידות לבין בידוד חברתי- בידוד חברתי מתייחס לכמות האובייקטיבית של קשרים חברתיים בהם האדם מעורב, בעוד שבדידות משקפת את הבידוד החברתי הנתפס על ידי האדם עצמו (Masi et al, 2011). כלומר, אדם יכול לחוש בודד גם אם על פניו נראה כי הוא מוקף אנשים, או לחוש מסופק חברתית על אף שהוא מעורב במספר קטן של קשרים חברתיים. כיום, בדידות נחשבת למבנה ביולוגי אשר בדומה לתחושות רעב, צמא וכאב, מהווה רמז פנימי המפעיל התנהגות אשר תמנע פגיעה באדם: כפי שרעב גורם לנו לחפש אחר מזון וכאב גורם לנו להימנע מהגירוי המכאיב, תחושת הבדידות מכוונת אותנו לחפש אחר אינטראקציות חברתיות חיוניות ולהימנע מאינטראקציות בלתי מספקות (Masi et al, 2011)."

בחרתי את ההגדרה הזו כי היא מציינת כאן דבר מאוד חשוב שבדידות היא דבר אישי לכל אחד ואיך שהוא תופס את עצמו בתוך הקשרים אשר קיימים לו ולאו דווקא איך נראים חייו החברתיים מהצד. וכמו כן גם שהיא דבר אשר מהווה כאב בחייו של האדם. אז לאחר שיש לנו הגדרה של מהי בדידות והבנה שהיא מהווה כאב למי שחווה אותה. ניתן לדבר על ההשפעות השונות שיש לה על החיים של מי שמתמודד איתה.

הרי אם אני באמת מוקף בהמון אנשים במהלך היום ולא מוצא משמעות בקשר שקיים לי אתם או שהגעתי לגיל מסויים וקשרים שהיו לי פעם נותקו. אז מה זה אומר עלי?אולי יש בי בעיה? ייתכן ואני לא מעניין מספיק? יכול להיות שאני לא באמת חשוב לאנשים כמו שחשבתי?

ככה שנוצרת ירידה בערך העצמי, רצון להסתגר ולהתבודד, הימנעות מאירועים חברתיים, איבוד אמון באחרים, התפתחות של תפיסה של חוסר חשיבות בעולם וכו'. מה שמוביל לצמצום בפעילות באופן כללי כי למה לעשות דברים גם אם הם בשבילי אם אין לי עם מי לחלוק את החוויה ואת המשמעות שלה, למה אני צריך לסדר את הבית אם אף אחד גם ככה לא רואה את זה לי זה פחות מפריע, הבריאות שלי פחות חשובה לי כי גם ככה אין לי הרבה משמעות בעולם. ככה שנוצר מצב שהבדידות מובילה בעצם להתמודדות יותר קשה עם העולם. מכיוון שבסופו של דבר בני אדם הם יצורים חברתיים, אין מה לעשות זה בגנים ובהיסטוריה שלנו האדם הקדמון לא היה יכול לשרוד בטבע רק בזכות כוחות עצמו וכמו כן גם לאדם המודרני אין יכולות לשרוד או לפחות לחוות את העולם כרצונו ללא קשרים חברתיים כאלו או אחרים. מי דוחף אמן ליצור עוד אם לא אהבת הקהל את יצירתו האחרונה או מה מעודד אדם להתנדב אם לא תחושת הסיפוק אשר הוא מקבל מעשיית טוב לאחר והתודה שהוא מקבל על כך. בסופו של דבר אנו שואבים לא מעט משמעות לחיינו מתוך כך שיש לנו משמעות בחייו של אחר, ולכן הבדידות והתחושה שלה היא התמודדות נורא אשר יש לה השפעות רבות על מי שחווה אותה. התמודדות שהמענה אליה לפעמים מוביל רבים לקיים קשרים אשר רעילים ולא מטייבים אתם רק על מנת למלא את המקום הזה בנפש שלהם, כך שהמילוי של אותו חלל שנוצר אצלם זוכה במילוי רק על ידי ריצוי של אחרים תוך ויתור על העצמי שלהם וניצול שלהם בלא מעט מקרים, דבר שאנו רואים לא מעט בעולם הפיזי ובמרחב הדיגיטלי גם כן.

הבעיה של בדידות היא לא דבר חדש ועוסקים בה בהמון החל מספר בראשית ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׃“ (בראשית ב, פסוק יח). ועד סופרים,חוקרים,פילוסופים ועוד.

מכן ההבנה היא גורם אשר גם פוגע באיכות חייו של אדם היא לא חדשה, אך ההתמודדות איתה בזמננו היא ייתכן וקשה יותר. המעבר של חלק מהחיים שלנו לפעילות דיגיטלית מצמצמת לנו את המקומות בהם ניתן ליצור

אינטראקציות חברתיות, מה שכן גם הרשתות החברתיות תורמות להגברת תחושת הבדידות בגלל שלל סיבות הן מלראות תמונות של אחרים נהנים ואנחנו לא ועד לבריונות רשת על סוגיה. לא מעט מהטיפולים אשר קיימים היום מתמקדים הרבה בבחינת הכישורים החברתיים של מי שסובל מבדידות ועבודה עליהם דבר שיכול להביא לשיפור. אך הבעיה הגדולה שקיימת היום אצל לא מעט מתמודדים עם בדידות היא מציאת ערך עצמי אצלם קודם בשל תקופה ארוכה שבה חוו את הבדידות בנפשם והכנה שלהם להתמודדות עם התהליך. כי גם כאשר ימצאו מקום שבו נראה כי תהיה להם שפה משותפת עם אחרים קשרים לא נוצרים ברוב המקרים בצורה מידית והם דבר שיש צורך לטפח בסבלנות עם הזמן וברגע שאדם לא שלם בנפשו עם המקום אשר בו הוא נמצא כרגע ובמסוגלות שלו יהיה לו קשה מאוד ליצור חיבורים אלו, מתוך ריאה שברגע שאדם מוצא בעצמו משמעות תהיה לו אפשרות גם למצוא משמעות באחרים. כך שיש לעשות עבודה עצמית רבה ולא רק לכוון את האדם לצאת ולהיפגש עם אחרים כול עוד הוא אינו מוכן לכך מכיוון שהדבר יכול להוביל לנזק גדול יותר בסופו של דבר.