מוטיבציה (או יותר נכון חוסר שלה)

נתחיל מנאום די מדהים ואח"כ נתקדם.

(למי שמתקשה באנגלית ללחוץ על הגדרות>כתוביות>אוטמטית ולבחור עברית)

https://www.youtube.com/embed/gMWXMMUg5pI?autoplay=0&mute=0&controls=1&origin=https%3A%2F%2Fwww.ydservices.info&playsinline=1&showinfo=0&rel=0&iv_load_policy=3&modestbranding=1&enablejsapi=1&widgetid=1

*(אם לא ראיתם לא נורא)

אחלה הסרטון לא? באמת שהוא אחלה סרטון, הוא נוגע בהרבה דברים חשובים שהגדול ביותר הוא העניין של התמדה בהתמודדות מול הקשיים בחיים.

הבעיה זה שרוב האנשים שנמצאם במשבר פשוט לא נמצאים זמינים נפשית בשביל להתחבר לזה, זה לא שהם לא רוצים או לא מעוניינים בחיים אחרים. דווקא ההפך הם רעבים וצמאים לזה ברמה שאי אפשר לתאר הם פשוט כרגע לא זמינים או יותר נכון לא רואים איך זה אפשרי בשבילם ואם נדבר איתם על מה הם רוצים בעתיד אז בכלל עוד יותר הגברנו להם את הייאוש והחרדה, כי כרגע הם במצב נפשי שלא מאפשר להם לראות משהו אחר כמה הוא נראה הגיוני פשוט ומובן לאחר.

צריך להבין המוח שלנו זקוק לגירויים על מנת לשמר ולשפר פעילות כמו כול איבר אחר בגוף שלנו. ואדם שנמצא במשבר או במצב פחות טוב הוא מתמקד בו במשבר, במצב הפנימי שלו מחפש להבין מה קורה איתו ובדרך כלל משקיע המון מאמצי שווא בדברים בכך אך ההבנה לא מרפא היא בעיקר מגבירה את החרדה. כי אבחנה בעולם הנפש היא דבר מאוד נזיל להמון אבחנות שונות יש תסמינים חופפים כמו חוסר חשק, צמצום פעילות, מחשבות דיכאון ועוד. ואז מה שקורה שאדם קורא, כי אין מה לעשות זה לא בשליטתו, מתחיל לזהות תסמינים דומים לזה אצלו (תקראו קצת על תסמינים מקדימים לסרטן או מחלות לב ותבינו) והכי גרוע כבר מדמיין לעצמו עתיד שחור כי אף אחד לא מדבר על זה שהוא מתמודד ומצליח בחיים . כי אנחנו לרוב שומעים רק על אלו שהרסו לעצמם ולקרובים שלהם את החיים ואז אין אפשרות לתקווה או למוטיבציה, אין מה לעשות ככה זה עם סטיגמות.

Share the Post:

יש לכם שאלות ?

אתם יכולים להשאיר פרטים ואני ידאג לחזור אליכם בהקדם יוסי דוילה.